הסערה עולה וגועשת עם תום הימים בסוף - לרמונטוב

סופות רעמים מרשרשות בים מקצה לקצה.
הספינה עפה דרך הרצון במים האדירים,
אחת זה שקט שחיין,
גבות חותמות נושאת מחשבות עמוקות,
כיבה את מבט אל העננים המכוונים -
nescient, אף אחד, כאן שום דבר שהוא!..

בטוח, הוא חי בין אנשים
והוא יודע את החיים של לב;
זעקת אימה, molenya, הילוך skryp
אל תיגע שתיקתו.

ציון:
( עדיין אין דירוגים )
שתף עם חבריך:
ולדימיר מיאקובסקי
הוסף תגובה